כיצד מאבחנים?

כדי לקבוע אם מישהו סובל מיובש בפה, הרופא עשוי לבחון את הפה ולסקור את ההיסטוריה הרפואית, כולל כל התרופות שהנבדק נוטל, ביניהן תרופות הנמכרות ללא מרשם.

לפעמים ייתכן שהרופא יבצע בדיקות דם, סריקות הדמיה של בלוטות הרוק או בדיקות המודדות כמה רוק הנבדק מייצר כדי לזהות את הגורם ליובש בפה. אם יש חשד כי היובש בפה נגרם על ידי תסמונת סיוגרן, הרופא ישלח לבדיקה מדגם קטן של תאים (ביופסיה) מבלוטות הרוק בכדי לאמת.

אופן הטיפול ביובש בפה תלוי בגורם ליובש. הרופא עלול להמליץ על:

• החלפת התרופות הגורמות ליובש בפה.אם הרופא סבור שתרופות הן המהוות גורם ליובש בפה, הוא עשוי להתאים את המינון או להעביר לשימוש בתרופה אחרת שאינה גורמת ליובש בפה.
• תרופות מרשם המגבירות את קצב הפרשת הרוק
• מוצרי לחות לפה. אלו יכולים לכלול תרופות מרשם או שטיפות לפה שנמכרות ללא מרשם, תחליף רוק או חומרי לחות שיעזרו לסכך את הפה.

במקרים של יובש חמור בפה:

הרופא עשוי להמליץ על תרופות מרשם המעודדות ייצור רוק. במקביל, חשוב מאוד להגן על השיניים. כדי למנוע עששת, רופא השיניים עשוי להתאים למטופל מגשי פלואוריד שיש למלא במשחת פלואוריד ולהרכיב למספר דקות לפני השינה. ייתכן ורופא השיניים ימליץ גם על שטיפת כלורהקסידין שבועית כדי למנוע עששת.